שירה הגיעה אלי לפני חודש, ומילאה את חיי, חיינו, באושר ובהמון משמעות. הבאת ילד לעולם היא, לכל הדעות, אחד הארועים המשמעותיים הגדולים שמתרחשים בחיי אדם. בשבוע האחרון, כשאני מתפנה יותר גם לחשוב ולהרהר, אני שואלת את עצמי: האם בחודש האחרון היתה לי חווית למידה משמעותית?
ברור לי שבחודש האחרון יש חוויה, יש למידה, ויש משמעות.
חוויה – מהי? במסמך חשיבה פנימי כתב מוישי ויינשטוק הגדרה לחוויה: "חוויה היא התרחשות נפשית אותה עובר האדם. כאשר האדם מתנסה בחוויה – האדם והזמן הווים במקום מסויים, ויש חיבור בין האדם המקום והזמן (חיבור של הוויה וחיים- גורדון). בהתרחשות זו עשויים לבוא לידי ביטוי כוחות מגוונים באישיותו (קוגניציה, רגש, נפש, תת מודע ועוד). במהלך ההתרחשות האדם חש עוררות עמוקה, ולרוב, אינו רפלקטיבי לגבי המתרחש. המשמעות של החוויה מתבררת לעיתים קרובות רק לאחר זמן ועיבוד של ההתנסות." הרגעים עם שירה, רגעי ההיכרות וההתוודעות, ההתבוננות בשינויים ובהתפתחות הם התרחשויות רגשיות ונפשיות עמוקות.
למידה – מהי? אני מגדירה למידה כגדילה, התרחבות, התעמקות ו"התמרכבות" (מלשון מורכבות) של פנימיות האדם (קוגניציה, רגש, מטהקוגניציה, מיומנות, ערכים, רוח ועוד). בבלוג "בפתח הלב" מנתח מוישי ויינשטוק את מושג הלמידה, שם הוא מיטיב להגדיר באלגנטיות למידה כהתרחשות שאדם גדל/ מתפתח/ צומח ממנה הן קוגנטיבית, הן רגשית והן רוחנית. החיים עם שירה בחודש האחרון רוויים בלמידה מסוגים שונים – החל ממיומנויות שונות שהולכות ומשתכללות (כמו, לבישה ונשיאת תינוק במנשא, הכנת בקבוק חלב עם תינוקת ביד, כשאפרכסת הטלפון בין האוזן לכתף, ועוד), דרך ים של מידע חדש על טיפול בתינוקות, וכלה בהתפתחות והתרחבות הזהות שלי כאם עם העמקת הקשר ביני לבין בתי החדשה.
משמעות – דבר משמעותי הוא דבר בעל ערך, מהותי, חשוב. מה הופך דבר לבעל ערך? האם ישנם תכנים בעולם שהם בעלי ערך מתוקף היותם? זו שאלה פילוסופית עמוקה ששווה להקדיש לה חיבור עצמאי. בשלב זה אסתפק בהתייחסות למשמעות אישית – כאשר תוכן חיצוני מתחבר ליסודות העצמי ולחלקים מהותיים, קיומיים באישיותו של האדם וחייו, האדם חש ומודע שהדבר משמעותי לו. לרוב, מודעות למשמעות כרוכה בתחושת עוררות ועניין. האם יש דבר יותר קיומי, יותר אישי ויותר בעל ערך מיצור אנושי חדש שהגיע לעולם, ונכנס אל חייך?
אם כן, חוויה, למידה ומשמעות נוכחים כולם בחיי בחודש האחרון. מדוע, אם כן, ככל שאני מחפשת ומנסה להיזכר בימים ובשעות שמרכיבים את החודש האחרון, אינני יכולה לזהות ולו חווית למידה משמעותית אחת?
כדי לחדד מהי חווית למידה משמעותית, נבדוק צירופים שונים של המילים חוויה, למידה ומשמעות.
חווית למידה – חווית למידה ללא רכיב המשמעות היא התרחשות שבה קורית למידה, אבל אין מודעות לערך שלה, לעומק שלה, ולנגיעה שלה לאדם ולחייו. האדם אולי יודע ומרגיש שלמד משהו, וייתכן שלמידה זו אף כרוכה בהנאה, אבל אין הכרה במשמעותה וערכה לחיי האדם. כיצד חווית למידה יכול להפוך לחווית למידה משמעותית? כאשר האדם מבחין ומעריך את היופי שבתוכן הנלמד, מזהה חיבור אל היבטים מהותיים בעולמו הפנימי, כאשר התוכן משפיע על תפיסת עולמו, על נקודת מבטו, וגורם לו להתרגש (ולא רק מעצם תחושת ההישג של ההבנה) – זו הכרה במשמעות.
חוויה משמעותית – חוויה או התרחשות שבה יש מודעות למהות ולעומק החוויה – היא נוגעת ברבדים עמוקים של האדם, והאדם חש בכך. לדוגמה, אנו עשויים לחוות חוויה משמעותית בעת שיחה אישית על ענין שקרוב מאד לליבינו. אולם, אין הכרח שבשיחה זו תתרחש למידה, גדילה או התפתחות. כדי שזה יקרה, צריך שתהיה איזושהי התמרה, שמשהו חדש יתחולל באדם, שמשהו ישתנה, יתפתח.
למידה משמעותית – למידה משמעותית אינה בהכרח תחומה בזמן, או קשורה בהתרחשות מסויימת שאפשר להגדיר, או לספר עליה ספור. לדוגמה, במשך 5 שנים שקדתי והתעמקתי בעבודת הדוקטורט שלי. במהלך עבודה זו גדלתי והתפתחתי במימדים רבים וזו אולי התקופה בה למדתי הכי הרבה. זו גם היתה למידה מאד משמעותית – הנושא היה לי חשוב ומהותי, והזהות המקצועית שלי התפתחה לאין שיעור. יחד עם זאת, אינני מכנה את 5 השנים הללו כחווית למידה משמעותית כי תקופה זו אינה מוגדרת, והיו בה התרחשויות רבות. בתוך תקופה זו, היו חוויות למידה משמעותיות רבות שאני יכולה לספר עליהן ולנתח אותן.
אז מה בדיוק קורה בחודש האחרון עם שירה? יש חוויה, יש למידה ויש משמעות. מדוע איני חווה חווית למידה משמעותית?
אני חווה חווית למידה כל הזמן – משכללת את המיומנויות שלי, לומדת פרטים שונים על טיפול בתינוקות, ולומדת שוב להיות אמא, ובעיקר, לומדת את שירה. יחד עם זאת, עדיין איני מודעת למשמעויות העמוקות של למידה זו – כיצד הדברים שאני לומדת בחודש האחרון מתחברים לרבדים עמוקים באישיותי, מתייחסים לשאלות הגדולות של חיי. כשיגיע הזמן להרהר בכך, לשוחח על כך עם אנשים אני מעריכה שגם המשמעות תתבהר. רגע שכזה יכול להחוות כחווית למידה משמעותית.
אני חווה חוויה משמעותית – ההיכרות עם כל הבעה תינוקית, ההתבוננות בהתפתחות העדינה משעה לשעה, ומיום ליום, ההכרה שזה אדם חדש לגמרי, שלא דומה לאף אדם שאי פעם היה כאן, ומה היא מביאה איתה לעולם, ואיזה אדם עוד יתפתח ממנה – כל אלה מרגשים ומרעידים את מיתרי הלב. אולם אינני חשה כי יש כאן למידה של דבר חדש, הרעיונות הללו מרגשים, אבל כאם ותיקה, כבר חוויתי אותם בעבר. אינני חווה עדיין הבנה חדשה או גילוי חדש שמשנה אותי. עיבוד נוסף עם עצמי ואולי עם אחרים יכול להוליד תובנות חדשות – שם עשויה לקרות חווית למידה משמעותית.
אני בטוחה שבמהלך החיים עם שירה אחווה למידה משמעותית – על אימהות, על מורכבות הרגשות, על יחסים במשפחה ועוד. סביר להניח שבתהליך זה יהיו חוויות למידה משמעותיות שונות. עדיין מוקדם מידי לשאול מהי הלמידה המשמעותית שלמדתי בחודש האחרון.
כתיבת הפוסט הזה היתה לי חווית למידה משמעותית. בשעות בהן חשבתי, עיבדתי את מחשבותיי, וכתבתי חוויתי תהליך יצירתי, שבו עסקתי בנושא שהוא בעל ערך עבורי. התחלתי את התהליך ללא שמץ של מושג, ועם לא מעט תסכול, מדוע לא חוויתי חוויות למידה משמעותיות, בתקופה שאמורה להיות משמעותית מאד. במהלך השעות הללו התפתחה הבנתי ואני אפילו מסיימת עם מספר השערות, גם אם הן עדיין דורשות בדיקה. אני משערת שהייתי עסוקה בעשיה ובהוויה שלא השאירו הרבה מקום להרהור, עיבוד של חוויות, ושיח עם אנשים אחרים בעלי נקודות מבט שונות ורעיונות אחרים משלי. זה נראה כמו תנאי הכרחי לקיום חוויות למידה משמעותיות, אם כי לא מספיק.
אורית שלום,
אהבתי מאד את הכתיבה שלך, זה היה מעניין מאד.
לכאורה הדוגמא של שירה היא דוגמא מצויינת של תוכן מן החוץ (או הפנים ממש)
שמגיע אלינו ומגלה לנו דברים חדשים על העולם, על עצמנו, על החיים, ואף מחולל בנו שינויים משמעותיים.
שאלה שאין לי תשובה עליה ושמערערת על מה שכתבתי בעבר, היא השאלה האם כתיבת הדוקטורט אינה יכולה להחשב לחווית למידה משמעותית. האם אוסף של רגעי חוויה, אינם יכולים ברגע מסויים להצטרף לתחושת חוויה אחת, של סיפוק ומשמעות שנולדת ברגע שאתה סוקר לאחור את כל התקופה ומבין את כל ההתרחשות שעברה עליך במהלך אותה תקופה…
שאלה…
מוישי
תודה, מוישי,
לעניין חוויות ארוכות טווח – כמו כתיבת דוקטורט:
בזמן הכתיבה, התלבטתי הרבה לגבי נקודה זו, ואני עדיין לא בטוחה לגמרי. אני מודעת ומקבלת את העובדה שההגדרה שלי היא רק שלי, והגדרות של אנשים אחרים הן מן הסתם מעט שונות, אבל על-פי ההגדרה שלי, חווית למידה משמעותית היא מוגדרת בזמן ובמקום, ובזמן שהיא קורית היא מורגשת ונחווית ככזו. מרגישים שמשהו מאד ייחודי קורה "עכשיו". כאילו סוג של קסם. במהלך כתיבת דוקטורט סביר להניח שיש כמה וכמה חוויות כאלה. יחד עם זאת, הסך הכל של כתיבת דוקטורט כולל מורכבות גדולה של הרבה דברים, שהסך הכל הוא משהו מאד משמעותי ומשפיע. לכן, אני מכנה תהליך ארוך ומלא תהפוכות שכזה בשם: תהליך של למידה משמעותית. אבל בעיני, זו אינה חווית למידה משמעותית. זה גדול מידי מכדי להיחשב חוויה אחת. לזו היתה כוונתי.
אגב, ההבחנה הזו היא חדשה עבורי וצמחה מתוך הניתוח שעשיתי בעת כתיבת הפוסט – מתוך ניסיון להבחין בין חווית למידה, למידה משמעותית, וחוויה משמעותית.
אורית שלום
אני מקבל את מה שאת אומרת.
אם כי דומני שלמשל, סיום הדוקטורט
בו את מביטה על כל המהלך הגדול ומה שצברת בו, הסיפוק, התחושה שזה קרה
ותחושת הגדילה ממנו
עשוי להוות (כמובן שאינו מחוייב) חווית למידה משמעותית.
מוישי
אורית,
אפשר ממש לשמוע את חוויית הלמידה המשמעותית בפוסט שלך ואת התובנות שמגיעות עם ההתקדמות בכתיבה. בקשר להשערה שהעלית בסוף, רציתי לשאול האם את מתכוונת ששיח עם אנשים אחרים הוא תנאי הכרחי או שכל תהליך עיבוד והרהור, גם בין אדם לעצמו, יכול להספיק? כשאני מנסה לחשוב על זה נראה לי שבחוויה שלי המשמעות בדרך כלל נוצרת בהרהור ועיבוד עם עצמי 🙂
אפרת
הי אפרת,
בדיוק בגלל תגובות כאלה היה חשוב לי לכתוב את הבלוג – כדי להיות מאותגרת על-ידי אנשים אחרים. אני חושבת שאת מעלה נקודה מאד חשובה – גם אני מרגישה שחוויות למידה משמעותיות רבות שלי מתרחשות בד' אמות – כאשר אני עם מחשבותיי, לפעמים מול המחשב, מלקטת פיסות של מידע ורעיונות ממקומות נידחים במוחי, מרכיבה, מעבדת, מעמתת, ופתאום זה קורה – נוצר משהו חדש! וזה מאד מרגש.
אבל אני חושבת שפיסות המידע והרעיונות הללו הגיעו מאיזשהו מקום – הן לא כולם נוצרו בתוכי, ולחלקן מקורות חיצוניים. גם אם האינטראקציה עם החוץ לא קורית עכשיו, ברגע זה, היא היתה שם לפני כן.
לדוגמה, כאשר אני כתבתי את הפוסט, התהליך הניב חווית למידה משמעותית בגלל שבמשך תקופה ארוכה רק אגרתי ואספתי רעיונות שונים (מתוך אינטראקציה עם אנשים ביניכם, רעיונות שונים ומגוונים שעלו בקבוצה ואף פעם לא יצא לי באמת לחשוב עליהם לעומק, קריאה של מאמרים שונים וכו') ועכשיו היתה לי ההזדמנות לארגן לעצמי ולעשות אינטגרציה. כך שגם אם נראה שהתהליך היה פנימי בעיבוד עם עצמי, חלק גדול מהתכנים הוא ממקור חיצוני. כלומר, התהליך האישי שלי, כלל הרבה שיח עם אנשים אחרים, גם אם לא ממש באותו זמן.
אורית
עזר לי לברר הבחנות, בעיקר לגבי איך אנחנו מגדירים חווית למידה לעומת "סתם" למידה. אבל עדיין שואלת את עצמי אם נכון להגדיר חווית למידה לפרק זמן קונקרטי. כלומר, קשה לי שלא לראות ב-5 שנות הדוקטורט "חוויית למידה משמעותית". חוויה יכולה להמשך גם 5 שנים. או שלא? מה אנחנו "מרוויחים" מתחימת החוויה בזמן?
יותר מזה, השאלה הכי חזקה שהתעוררה בי בעקבות הקריאה היא הגדרת הלמידה. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "התמרה"? מה נחשב התמרה ומה לא? האם תתכן עוררות, משמעות וחוויה ללא התמרה? כלומר, האמנם יכולה להתרחש חוויה משמעותית מבלי שתהיה כרוכה בסוג מסויים ובמידה מסויימת של למידה? יש לי הרגשה שלא. אם יש משמעות , צריכה להיות גם התמרה שהיא בעצם המשמעות. איך אפשר להפריד?
יכול להיות שנכון יהיה יותר לדבר על רמות/עוצמות/מידות שונות של חוויות למידה משמעותיות ולוותר על ההבחנה הדיכוטומית של כן או לא חוויה, כן או לא משמעות, כן או לא למידה.
וגם: האם אנחנו מגדירים חויית למידה משמעותית כמשהו שנחווה ככזה בהווה או כמשהו שנחווה ככזה בדיעבד, או גם וגם? אני נוטה לאפשרות הראשונה.
אני גם מתעורר לחשוב שוב על חוויה מצטברת וארוכה.
אני נוטה לכך שלמידה משמעותית נחווית בהווה בדר"כ.
אם כי ייתכן שהייתה חוויה לא ברורה בהווה,
ובעתיד מתבררת עומקה של משמעותה…
לא?
הי דנה,
חווית למידה משמעותית ו 5 שנות דוקטורט – התייחסתי לזה בתשובתי למוישי, אבל כשקראתי את התגובה שלך, הרגשתי שעדין אני לא סגורה על זה לגמרי. נזכרתי, למשל, בדוגמה שלך על למידת השיטה הסטטיסטית – גם אם זה לא נמשך 5 שנים, זו עדיין היתה תקופה ארוכה. אני מנסה לבדוק עם עצמי – האם בחווית למידה משמעותית אני מתכוונת רק לאותם רגעים מזוקקים שבהם נופלים האסימונים, משתנה תפיסתינו, אנחנו פתאום רואים תמונה שלמה, וכל השאר זה סיפור המסגרת? במקרה זה, גם הסיפור כולו, כמובן, הוא סיפור של למידה משמעותית, גם אם לא חווית למידה משמעותית. האפשרות השניה היא פשוט לשנות את ההגדרה שלי…
לגבי הגדרת הלמידה – התמרה היא כשמשהו חדש מתחולל – גילוי, שינוי תפיסה, תובנה חדשה, נפילת אסימונים, ראית תמונה שלמה שלא ראיתי קודם וכו'. עד לפני שקראתי את התגובה שלך, חשבתי שתיתכן עוררות משמעות וחוויה גם ללא התמרה – כאשר אנחנו עוסקים בדברים שנוגעים בנו עמוק, אנחנו מתרגשים, וחווים משמעות, גם אם שום דבר בנו עדיין לא משתנה. דברייך גרמו לי לבחון עם עצמי מחדש – אם אני רק ממחזרת דברים שאני כבר יודעת ואין שום חדש, גם אם אלה דברים מאד משמעותיים וחשובים לי, אולי אין באמת התרגשות או עוררות?
לגבי השאלה האחרונה שלך – הווה ועבר – ראי מה שכתבתי למוישי. אני חושבת שחווית למידה משמעותית נחווית ככזו בהווה. מה שאנחנו עושים איתה בדיעבד זה כבר סיפור אחר. היא יכולה לאבד ממשמעותה מאוחר יותר. היא גם יכולה להשתנות. אבל באותו רגע היא נחוותה בצורה מסויימת ועם זה אני הולכת.
אורית
[…] אוריטיפה ( 1.11.2012) חווית למידה משמעותית. אוחזר מאתר Meaningful… […]
מהם ההגדרות המדעיות לחויה והאם יש מקורות לנושא זה אשמח לקבל